שותפות היא דבר נהדר, בוודאי מבחינה עסקית: היא מסייעת לאנשים להגיע ליעדים שלבדם הם לא תמיד יצליחו. שותפות צריכה להיעשות בהרמוניה, הדדיות, כבוד הדדי ושקיפות בין השותפים. יתרה מכך, שותפות יכולה להיות לא רק בין שני אנשים אלא בין מספר רב של אנשים. לצד זאת, שותפות לפעמים לא נעשית מרצון ולעיתים היא אפילו נכפית על הצדדים (למשל – יורשים במשותף של חלקת קרקע או בית מגורים). מה הדין לגבי שותפים? מה הדין לגבי פירוק שותפות? כלומר, מה קורה כאשר השותפים לא מסתדרים או שהם מעוניינים בדברים שונים? כיצד אפשר להביא לפירוק שותפות בצורה תקינה? עוד סוגייה שנדון בה במאמר, היא מה הדין לגבי בני זוג, או בני משפחה?
נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין משפחה בעל ידע וניסיון.
שותפות – להלכה ולמעשה:
שותפות היא חבירה של שניים או יותר, על מנת להקים יחדיו עסק, או לרכוש יחדיו דבר מה, לרבות אדמה או בית מגורים. שותפות יכולה להיות שותפות עסקית, אך לעיתים היא מהווה שותפות בכפייה. לדוגמא, כאשר הורים נפטרים, האחים – ילדיהם, יורשים אותם, לרבות את בית המגורים. מאותו רגע האחים הופכים להיות שותפים.
שותפים, לא חייבים להירשם ככאלה. למשל – אם הם מקימים יחדיו עסק, הם צריכים להיות מדווחים ברשויות המס, אך אין חובה להירשם ספציפית בתור שותפים. לצד זאת, אם לדוגמא שותפים חוברים יחדיו כדי לרכוש נכס, הרי שאז חייב להתבצע רישום בטאבו, כתנאי לקיום עסקה במקרקעין. זהו הדין בישראל.
כמו כן, בכל הנוגע למקרקעין, שותפות במקרקעין מפורטת באופן ספציפי בחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969. פרק ה' לחוק המקרקעין קובע מה הדין לגבי שותפות במקרקעין. הדין הוא כי כל אחד יכול להיות שותף במקרקעין באופן חלקי או באופן מלא, וכן קיימת חזקה לפיה שותפים במקרקעין הינם שווים, אלא אם נכתב אחרת. עוד קובע חוק המקרקעין את הדין לגבי הסכם שותפות, וכן קיימת הוראה שקובעת כי הצדדים השותפים, רשאים לשאת בהוצאות ולקזז הוצאות שנוגעות לתיקונים בנכס המקרקעין, וכן יש להם זכות ליהנות מפירות הנכס. לצד כל האמור, חוק המקרקעין קובע הוראות לגבי פירוק שיתוף במקרקעין, ועל כך – בהמשך.
פירוק שותפות ככלל ובמקרקעין בפרט:
פירוק שותפות, יכול להיעשות בהסכמה בין שותפים. הוא יכול לגרור הליכים משפטיים, אך יש להפריד בין שותפים עסקיים רגילים, לעומת שותפים במקרקעין או בני זוג. בכל הנוגע לשותפים רגילים, לעיתים הפירוק יכול לגרור תביעות הדדיות וכספיות. מנגד, אם מדובר בשותפים במקרקעין, חוק המקרקעין קובע זכות לפרק שותפות בכל עת, וכן את האפשרות להגיש תביעה ספציפית לפירוק שיתוף לבית המשפט. כלומר – פירוק שותפות ייעשה באמצעות תביעה, שכל ההכרעה שלה תחייב את הצדדים למכור נכס, ואף לעיתים ימונה כונס נכסים לצורך כך. לצד זאת, לפי חוק המקרקעין, בכל הנוגע לפירוק שותפות, יכול בית המשפט לקבוע חלוקה בעין, אם מדובר במקרקעין שלא ניתנים לחלוקה או פירוק.
חשוב מאוד להיעזר בעורך דין מקרקעין בכל הנוגע לפירוק שותפות, לרבות לצורך עריכת הסכמי שותפות. מדובר בתחומים סבוכים שמצריכים ידע וניסיון משפטי נרחב.
פירוק שותפות בין בני זוג:
בכל הנוגע לפירוק שותפות בין בני זוג, חשוב להעיר כי חלות הוראות חוק המקרקעין, שמאפשרות הגשת תביעה לפירוק שותפות בעת הצורך. מצד שני, בעת גירושין, יחול על בני הזוג או הסכם ממון שנערך על ידם, או הוראות חוק יחסי ממון, התשל"ג – 1973, שקובע ברירת מחדל של חלוקת רכוש שווה בין בני זוג. חשוב להזכיר כי במקרים חריגים יכולים בני זוג לטעון לשיתוף ספציפי ברכוש מסוים, מכוח חזקת השיתוף, אך זהו נושא נפרד וסבוך, שלא נרחיב לגביו.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו בשותפות: הסברנו מה הדין לגבי שותפים ומה הדין לגבי שותפים בכפייה או שותפים מרצון. הסברנו בפרט כיצד מפרקים שותפות, לרבות שותפות במקרקעין, שאז אפשר להגיש תביעה ספציפית לפירוק שותפות. בנוסף הסברנו מה הדין לגבי שותפות במקרקעין מכוח חוק המקרקעין. כמו כן, סקרנו מה הדין לגבי פירוק שותפות בין בני זוג, כאשר אז חל חוק ספציפי שנקרא חוק יחסי ממון. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, להתייעץ עם עורך דין משפחה בעת הצורך.
